מוניטורים אולפניים

 

איך תבחרו את המוניטור הנכון עבורכם:

מוניטורים אולפניים הם כלי הנגינה של היוצר, המפיק, איש הסאונד והמאסטרינג. הבסיסט מנגן על בס, הקלידן על פסנתר וסינתייזרים, הזמר על מיתרי קולו ואילו היוצר מנגן באמצעות מעבדי הצליל, התוכנות ותוספי התוכנה על המוניטורים שלו, בשאיפה שכולם ישמעו את המוסיקה שהוא יוצר באיכות ובמובנות טובה לפחות כמו שהיא נשמעת אצלו!

מהפיכת האולפנים הביתיים הביאה לגידול משמעותי במספר יצרני המוניטורים. כמות הדגמים שמתוכם תוכלו לבחור את הזוג המועדף עליכם עצומה, הבלבול רב והבחירה כמעט בלתי אפשרית. אנחנו ננסה לעזור לכם לצמצמם ככל הניתן את אפשרויות הבחירה ולמקד אתכם במוניטורים הטובים ביותר עבורכם, הנה מתחילים:

יחס גודל המוניטור לגודל החדר

רבים תולים את גודל המוניטורים שלהם בגודל החדר שבו הם יושבים, אולם בפועל רצוי לקבוע את גודל המוניטורים המתאימים לכם על פי מספר משתנים אחרים:

1.      מרחק הישיבה.

ככל שהמוניטורים שלכם רחוקים מכם, כך תצטרכו להשקיע יותר אנרגיה בהנעת מולקולות האוויר מהמוניטור אל מקום מושבכם. בכדי להצליח להניע את האוויר בתחום התדרים התחתון תזדקקו למוניטור בעל ממבראנה רחבה של 8 אינטש לפחות, למרחק ישיבה של יותר משני מטרים מהמוניטורים. אם אתם מתקשים לחבר את גודל הממבראנה לעוצמת התדרים הנמוכים שתצליחו לשמוע ממרחק סביר, עשו ניסוי קצר: האזינו למוסיקה מבעד לאזניות שעוטפות את האוזניים שלכם ותוך כי האזנה התחילו להרחיק את האזניות מאפרכסת האוזן. שימו לב כי עוצמת השמע הכללית פוחתת כצפוי, אולם ככל שהמרחק גדל אתם עדיין מצליחים לשמוע היטב את התדרים הגבוהים ואילו התדרים הנמוכים נעלמים לחלוטין.

לישיבה במרחק גדול ישנם יתרונות וחסרונות, היתרון העיקרי יהיה שהמרחק מאפשר לצליל להתפתח בחדר ולהגיע אל האוזניים "מאוחד" (המרחק בין הטוויטר ואלמנט הבס פחות מורגש) וטבעי יותר, החסרונות העיקריים יהיו הצורך בעוצמת האזנה גבוהה יותר, טיפול אקוסטי יקר יותר ומהירות התגובה הכללית של המערכת (מוניטורים, מגבר, חדר, מולקולות אוויר) תפחת.

 

2.      עוצמת האזנה מועדפת.

ברוב המקרים עבודה ממושכת בעוצמת האזנה גבוהה תגרום לפגיעה באיכות השמיעה. האזנה בעוצמת נמוכה אולי פחות מרגשת אבל מאפשרת לכם להבין את המוסיקה כפי שרוב האנשים יאזינו לה בעתיד. בכדי להצליח להניע ממבראנה גדולה נעשה שימוש במגבר הספק חזק יותר ולרוב כשהוא לא מוגבר מספיק תחום התדרים הנמוכים לא נשמע בבירור. מאידך שימוש בממבראנה קטנה לתחום התדרים הנמוך כנראה לא תאפשר לכם להגיע לעוצמת האזנה גבוהה מאחר ורכיב הבס יכנס לעיוות.

שימו לב כי ככל שעוצמת ההאזנה שלכם נמוכה יותר כך תזקקו לטיפול אקוסטי פשוט יותר.

 

3.      תחום היענות נדרש.

ככל שהממבראנה של תחום התדרים הנמוכים גדולה יותר, כך נקודת החיתוך הטבעית שלו יורדת (התדר הנמוך ביותר שהרכיב מסוגל לייצר ללא הגבר אקוסטי נוסף בעזרת ההדהוד הפנימי של תיבת המוניטור שאליה הוא מחובר) ותחום התדרים התחתון שהמוניטור מסוגל להשמיע מתרחב. מצד שני ככל שרכיב התדרים הנמוכים גדול יותר כך המסה שלו גדלה וכתוצאה מכך מהירות התגובה שלו פוחתת.

לסוגה המוסיקלית שבה אתם יוצרים יש השפעה חשובה על תחום ההיענות הנדרש, מי שמייצרים להיטים לרדיו ולריקודים יזדקקו לייצוג מדויק של תחום התדרים התחתון ועדיף שיהיה רחב ככל הניתן, בסגנונות מוסיקליים אקוסטיים יותר כמו ג'אז, רוק תוכלו להגיע לתוצאות מצוינות גם בתחום היענות צר יותר.

תרגום

אתם מנגנים דרך המוניטורים שלכם והכל נשמע מעולה, אבל איך זה ישמע במקום אחר? איך זה יישמע באזניות, דרך רמקול של סמרטפון, או של מחשב נייד, איך זה יישמע במערכת הגברה גדולה במועדון, ברכב או במערכת סטריאו יוקרתית?

תרגום המיקס למערכות השמעה מגוונות הוא אחד האתגרים של כל יוצר, איש סאונד ובעיקר טכנאי מאסטרינג. כמו שנגן לומד להרגיש ולהתחבר לכלי הנגינה שלו, כך היוצר עובר תקופת הסתגלות שבמהלכה הוא חווה את מערכת ההאזנה שלו, מבצע השוואות מול מערכות אחרות ולומד איך לנגן על המוניטורים שלו כך שהתרגום של המוסיקה שלו יעבור לכל מקום קרוב ככל הניתן לדרך שבה הדברים נשמעים בסביבת העבודה שלו.

לכל מוניטור צריך להתרגל אך גם במקרה זה כמו לכלי הנגינה, ככל שהמוניטור שלכם איכותי ומדויק יותר, כך תקופת ההסתגלות קצרה יותר ואתם יכולים להיות יצרניים מוקדם יותר. שימו לב כי ברוב המקרים המוניטורים המדויקים יקרים יותר ויוצרים שנמצאים בתחילת דרכם לא יוכלו להעריך את תרומתם לתהליך העבודה שלהם ואם זה לא ברור אז אני מאמין שגם 

אתם לא הייתם רוכשים לילד שרק התחיל לנגן כינור של סטרדיבריוס...

 

תקציב

המוניטורים שלכם יישמעו אחרת בכל סביבה אקוסטית שונה, ככל שהמוניטורים רחוקים מכם כך תצטרכו להגביר אותם יותר והשפעת הסביבה האקוסטית תגבר. כשאנחנו בוחנים את איכות מערכת האזנה אנחנו בדרך כלל בודקים את המוניטורים ביחס לתגובת החדר כמערכת שלמה.

כשאתם בוחנים את התקציב העומד לרשותכם, עליכם לפצל אותו כך שיספיק למוניטורים ולטיפול אקוסטי תואם. היחס אמור להיות 60-70 אחוז מהתקציב למוניטורים והיתרה לטיפול אקוסטי. אין כל הגיון בטיפול אקוסטי ב 20 אלף שח בחדר שבו מותקנים מוניטורים מקצועיים שעלו 3000 ₪ בלבד, המוניטורים אולי ישמעו טוב יותר מאשר ללא הטיפול האקוסטי אולם השקעה משמעותית יותר במוניטורים עצמם תביא אתכם בוודאות לתוצאה טובה יותר (כמערכת מוניטור חדר).

מוניטורים עד 3000 ₪:

חברתTannoyהאנגלית הינה יצרנית רמקולים ותיקה שידועה בעיקר בזכות תכנון הרמקולים הקואקסיאליים שלהם (הטוויטר ישב בתוך הוופר), היא החלה בשיווק מוניטורים מוגברים מסדרתRevealלאולפנים מיד עם תחילת מהפיכת האולפנים הביתיים וממשיכה לעדכן את הסדרה באופן קבוע.

המוניטורים של החברה נותנים תמורה מעולה ביחס למחירם ותג המחיר בישראל תחרותי ביותר ביחס לכל מדינה אחרת. כמות הלהיטים שנעשו עליהם באין ספור אולפנים ביתיים פשוט בלתי נתפסת.

המוניטורים בסדרת הRevealמצוינים ליוצרים בתחילת דרכם ולעורכי וידיאו שמעוניינים לשמוע בקלות בעיות בפס הקול אותו הם עורכים. המוניטורים בסדרה מגיעים במספר גדלים עם וופר בגודל 4", 5" או 8" בהתאם לצרכים שלכם.

מוניטורים עד 6000 ₪:

חברתAPSהפולנית הינה יצרנית חדשה ומפתיעה לטובה בתחום המוניטורים המקצועיים ומוצריה טובים לא פחות ממוצרים מתחרים שעולים פי שתיים או יותר. סדרת הKlasikמגיעה עם וופר בקוטר 7 אינטש ותחום ההיענות יורד עד ל 35 הרץ, נתון מדהים לרמקול בגודל זה המעיד על איכות הרכיבים שבהם 

החברה עושה שימוש.

בזכות תחום ההיענות הרחב המוניטורים הללו מתאימים ליוצרים של מוסיקה אלקטרונית, מוסיקה לריקודים ולרדיו, אולם בזכות הטוויטר הרך והמדויק המוניטורים הללו מתאימים למגוון רחב של משימות כמו גם למיקס של מוסיקה אקוסטית.

 

מוניטורים עד 12000 ₪:

חברתPMCהאנגלית הינה אחת מיצרניות המוניטורים החשובות בעולם ומוצריה נמצאים באולפנים גדולים ובחדרי הפקה חשובים בכל העולם. החברה שחררה לאחרונה דגם חדש של מוניטור רב תכליתי בשםResultשאומץ בהצלחה על ידי טכנאים ויוצרים בתחומים רבים, אפשר לומר שהמוניטור הזה הוא אולר שוויצרי שמתאים למגוון רחב ביותר של סגנונות מוסיקליים ומשתמשים בו למשימות התובעניות ביותר כמו הקלטות ומיקס של מוסיקה קלאסית בתקןDSDומצד שני ליצירת להיטים עכשוויים. 

הצטיידות לקראת המסע למציאת מוניטורים חדשים

ארגנו לעצמכם דיסק און קיי עם קטעי מוסיקה שאתם מכירים, ארגנו מראש שלוש תיקיות, באחת שימו עבודות נבחרות שלכם, בשנייה שימו קטעי מוסיקה בסוגה שבה אתם יוצרים ושאתם חושבים שהם נשמעים טוב באופן יוצא דופן, בתיקיה האחרונה שימו מוסיקה בסגנונות מוסיקליים מגוונים.

התיקייה השלישית היא החשובה ביותר, אתם רוצים שיהיה שם קטע של פסנתר סולו, קטעים שבהם מוקלטים כלי נגינה אקוסטיים, מוסיקה עם תחום דינמי רחב כמו מוסיקת ג'אז או מוסיקה קלאסית, קטעי מוסיקה שהם לא בהכרח רשימת ההאזנה שלכם אולם מוקלטים באיכות מעולה. כשאתם בודקים את המוניטורים הבאים שלכם התחילו להאזין קודם כל לקטעי מוסיקה מתוך התיקייה הזאת (השלישית) לאחר מכן עברו לתיקייה השנייה ולבסוף הקשיבו לעבודות שלכם מתוך התיקייה הראשונה. זכרו שאתם לא מחפשים את הרמקול שנשמע הכי טוב אלא את המוניטור שמצליח לחשוף כמה שיותר בעיות במוסיקה שאתם מכירים.

בהצלחה עם הבדיקות ותתחדשו על המוניטורים החדשים!

APS

APS

 
PMC

PMC

 
KRK

KRK

 
ESI

ESI

 
PMC
HEDD
CYMATIC AUDIO
TK AUDIO
NEKTAR
CYCLONE ANALOGIC
HERCULES
MIDI SOLUTIONS
MIDITECH
APS
FURMAN SOUND
RME
PIONEER
RANE
UDG
BITWIG
SPL
MIXARS
ELEKTRON
ISO ACOUSTICS
HOTONE
 CRANE STAND
WALDORF
ORTOFON
OTO
PALMER
DREADBOX
TEENAGE ENGINEERING
VERMONA
AIAIAI
 MXL
NEO OYAIDE CABLES
JZ MICROPHONE
LIVID
KEITH MCMILLEN
CRITTER & GUITARI
DJ TECH TOOLS
תקנון האתרכל הזכויות שמורות לפאנקי ©עיצוב בניית אתרים אימג'קום